ALMA
  • About
  • Documentary
  • Exhibitions
  • Contact
  • Home page

Sun-Startled Pines

Untitled, 20X20 cm, 2007 Lambda print

  
Exhibition notes

Exhibition notes 

 

"ארנים נדהמי שמש"

 תערוכת יחיד של אלמה מכנס-קז, במסגרת סדרת התערוכות לאמנים צעירים "שישי ראשון", מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית

אוצרת: יהודית מצקל

  

ארנים נדהמי שמש

 ארנים נדהמי שמש

הדיפו ניחוח פראי-

אותו און מהמם מפנימיות הצמיחה

עשה אותי שוב

בת-בית בעולם,

אך את העקר לא הגיד לי:

מה הכונה האלהית

בצמחים צצים ונובלים.

גם תכלית חיי

ותכלית מותי

לא אדע בעולם הזה.

 ( מתוך "שירי זלדה", 'הוצאת הקיבוץ המאוחד', 1985)


צילום ויצירה במצלמת HOLGA* מחייב תפיסה אמנותית סדורה. ההחלטה לצלם במצלמה זו, מלווה בסדרה ומערכת מודעת וברורה של קבלת החלטות אמנותיות. יש במצלמה זו מעין שיבה לבסיס הצילום. אין החלטות פשוטות, שהרי המצלמה הזו אינה 'חושבת' עבור המצלם (כמצלמות הדיגיטאליות). במקרה של צילום במצלמה בסיסית כל כך, כמו מצלמת ה'הולגה', כל החלטה מחייבת נימוק ומחשבה. וזאת מתוך הכרה וידיעה כי תמיד יהיה גורם של הפתעה ברישום שנקלט על גבי סרט הצילום. כל ההחלטות חייבות במתן תשובות הנובעות מתוך הקונספט האמנותי של היוצר:" בחרתי לצלם במצלמת ה'הולגה' מכיוון שמצאתי שיש בה משהו נאיבי, פשוט ובראשתי. חיפשתי את היופי שבפשטות, כמו הטבע, בטבע."

 

אלמה מכנס-קז יוצרת ומצלמת במצלמת 'הולגה'. סדרת היצירות המוצגת בתערוכת היחיד הראשונה שלה, צולמה כולה במצלמה זו. עלמה מכנס מתרכזת בסביבת המגורים הקרובה אליה. אל הצמחייה, השבילים, חילופי העונות  והשינויים היא מתוודעת במהלך הטיולים היומיים עם הכלבים 'מנחם','ג'וי' ו'רותי', שגילו לגבירתם את היופי ואת הטבע, שלצד השגרה . אלה מקומות של 'מאחורי', נסתרים, בדרך כלל, מעיניו של האורח המזדמן לרגע: "במקומות אלה יכולים הכלבים להנות מחסדי הטבע, הם רצים בחופשיות וללא חשש, והם מוזמנים, בדרך בלתי נראית, לרחרח ולהתוודע לעולמות נסתרים ומופלאים", מספרת אלמה. במהלך השהייה בתוך הנופים הנחבאים, ואף בתוך השדות המעובדים, קולטת העין סדרה של הפרעות ויזואליות: עמודי וחוטי חשמל, פסי רכבת, מערכת ביוב, חלקי מתכות נטושים, ששרתו או משרתים את צרכיהם של תושבי המושב. המבט של אלמה מוציא את כל אלה מן ההקשר המיידי ומוליך אותם אל מבטים של הרואיות, מתוך תחושה עמוקה של הזדהות.

 

הסדרה מנכיחה מבט פיוטי משהו, בהתבוננות הראשונית. אלא שאת הביקורתיות על אופן ההתנהלות האנושית עם הטבע, ניתן לגלות רק אחרי התבוננות וקריאה מעמיקה של היצירות. אלמה מכנס-קז מנהלת דיאלוג אינטימי  עם הצופים. היא מקרבת ומפתה אותם  באמצעות היצירות קטנות הממדים והשפה האמנותית הרומנטית. רק אחר כך מתעוררת סדרה של שאלות המכוונות אל התובנה שבקיומה של הביקורת המושמעת באמצעות היצירה האמנותית:"כשאני רואה כביש חדש שנסלל, או כל התערבות חסרת רגישות של האדם בטבע, לבי מתמלא חמלה. חמלה כלפי כל החיות שזו הייתה טריטוריית המחיה שלהם. זהו מחיר כבד. אני מזדהה עם אותה חיה חסרת אונים, שבעל כורחה, נאלצת להתמודד עם כוחות גדולים ממנה. אין לה, לחיה, גדולה כקטנה, כל יכולת להתנגד. כשאני עוצרת וחושבת על כל אותם אירועים שעיצבו את חיי, חלקם קשים ומכאיבים, אני חשה, ולו לרגע, את תחושת חוסר האונים הכרוך בניסיון לעמוד אל מול כוח גדול והרסני, מתוך הבנה, בסופו של דבר,כי אין אפשרות לשנות דבר, אלא רק להסתגל."

 

*מצלמת ה- HOLGA היא מצלמה בסיסית,תוצרת רוסיה, עשויה חומר זול - פלסטיק- כולל העדשה. היא נוצרה כשלב הכנה מקדים לצלמים המתכוונים להשתמש במצלמות בעלות פורמט בינוני. ( 6X7, 6X4.5). ואין כל אפשרות למדידת מרחקים, אור, צמצמים ומיקוד מדויקים.  

 

 
Reviews

Reviews 

 

רומנטיקה עם חוטי חשמל

מאת: חמדה רוזנבאום, עכבר העיר ת"א

כל המקומות שבהם צילמתי הם מקומות שלקחתי את הכלבים לטיול", מספרת אלמה מכנס קז על תערוכת הצילומים שהיא מציגה במוזיאון ר"ג


באיזו מצלמה השתמשת?
"זו מצלמת הולגה. היופי בה שהיא עשויה פלסטיק, כולל העדשה, מה שיוצר עיוות מסוים. היא מאוד פשוטה, הכל ידני, בלי בטריה. אבל משתמשים בה בפילם מקצועי - מדיום פורמט. זה שילוב מיוחד של לואו-טק עם סרט איכותי, למרות שהעדשה מפלסטיק ולא נותנת את מרב האיכות. אין אפשרות לפוקוס רצחני או לדיוק גדול. אני אוהבת את גורם ההפתעה: כשמסתכלים בעינית לא רואים את מה שמצלמים, יש סטייה מסוימת שעם הזמן לומדים אותה. יש גם כניסות אור שהשארתי בכוונה. זה גורם מקרי. השתמשתי בסרט של שקופיות, מאוד רווי, והצבעים 'צועקים'. אין ניסיון להיות נטורליסטי".


יש איכויות רומנטיות בתמונות. את מושפעת מהאסכולה הזאת?
"יש בהן משהו פיוטי, כן. היה חשוב לי להשתמש באסתטיקה הזו - גם של ההולגה, ולעשות עליה איזשהו טוויסט - להוציא את הרומנטיקה של הטבע, אבל עם מקום לחוטי חשמל, ברזלים, יד האדם הכואבת או המכאיבה. אבל זה לאו דווקא השפעה של המאה ה-19. התערוכה לא ממקום שמדבר עם 'תולדות', מתכתב עם משהו".


גם לא עם ההיסטוריה של הצילום?
"יכול להיות שיש השפעות בתת-מודע, אבל זה לא משהו מכוון".


אז זו בעיקר התרשמות מנוף?
"כן ולא. כל המקומות שבהם צילמתי הם מקומות שלקחתי את הכלבים לטיול. התבוננתי דרכם בנוף הזה. זה לא נוף מרוחק אלא נוף שהולכים בו, חיים בו. אלה מקומות שחזרתי אליהם הרבה ובכל פעם גיליתי משהו חדש, וזה ריגש אותי. הכלבים הראו לי את הסקרנות, את החופש והמקומות. כשכלב יוצא לטיול במקום חופשי הוא רץ ומאושר וחי את זה אחרת, את החול, העץ והאבן. לפעמים צילמתי מנקודת המבט שלהם".


מאין בא שם התערוכה?
"זה שיר של זלדה. הזדהיתי בייחוד עם המשפט 'עשה אותי שוב בת בית בעולם' - ההתפעמות, תחושת החיים שנותן הטבע, תוך כדי הכאב של מה התכלית בעצם? העצב על כך שאין באמת חופש אמיתי. תמיד יש סכנה, גם באזורים חקלאיים, של מכשולים - פסי רכבת, עמודי חשמל, גדרות".

אלמה מכנס-קז, "ארנים נדהמי שמש", מוזיאון ר"ג

 
 
 
 
 
 
 
 
Home page About Documentary Exhibitions Contact
Alma Machness ©. 2008. All rights reserved. Created by gutte interactive
Powered by: Keam Information Technologies